במובן הנפוץ התמכרות הינה ניסיון לתת מענה לתחושות ריק וסבל באמצעות בריחה אל עולם מקביל, המאפשר חוויה של ריגוש, הנאה, ומזור לכאבים ולריקנות. אך מדובר כמובן בעולם של אשליה והרס עצמי. המחיר עבור אותה בריחה זמנית לעולם לא משתלם. לא בלבד שאף אחת מבעיותינו לא תיפתר מעצמה, המצב רק ילך ויחמיר ככל שיחלוף זמן, ולכן גם המחיר שנאלץ לשלם ימשיך ויעלה. התמכרות היא למעשה ניסיון לקיצור דרך, מעין נתיב מהיר לפתרון בעיות פיזיות, נפשיות ורוחניות עמוקות בשיטת אינסטנט. ניתן להסיק מכך, שגם הציפיה להחלמה ללא טיפול בסיבות השורש, תביא לרוב לכישלון ואכזבה כואבת - שהרי האתגר האמיתי הוא להישאר נקיים.
באופן אישי אני מייחס למושג "התמכרות" משמעות רחבה יותר מאשר ההקשר המקובל, מאחר ולכל אחת ואחד מאיתנו החולשות והרגישויות, אשר לרוב ניתן לזהות דפוסים התמכרותיים באופן ההתמודדות עימן (במובן של כוח חזק מאיתנו, הגובר עלינו ועל רצוננו פעם אחר פעם). מכאן שכולנו בפועל מכורים למשהו.
ניתן להפריד בין סוגי התנהגויות ניכרות לעין, המוגדרות כהתמכרות ע"י הסביבה (כגון צריכת אלכוהול/סמים, תרופות מרשם, הימורים, ניקוטין), לבין נטיות להפרזה בלתי נשלטת של האדם, אשר לרוב פחות בולטות כלפי חוץ (כגון אכילה, קניות, מין, שימוש במסכים), שאף הוא עצמו מתקשה לעתים להבחין בעוצמתן ובהשפעתן. ומעבר לשני אלה קיים האזור העדין והסמוי עוד יותר של המחשבות והרגשות הכפייתיים, אשר בחלק מהמקרים בא לידי ביטוי בהתנהגויות בעלות אופי התמכרותי (כגון מערכות יחסים הרסניות, תלות יתר באנשים), אך במקרים אחרים נשאר חבוי עמוק בגבולות המיינד, ומביא לסבל רב (למשל חרדות).
מזוית הראיה הטיפולית, עם זאת, ההפרדה לעיל משמשת סיווג חיצוני בלבד. אמנם העוצמות וההשפעות עלינו ועל סביבתנו נבדלות זו מזו, ולסוגי התמכרויות שונים מאפיינים ייחודיים, אך גורם השורש של כולם משותף, ומכאן שהבנה עמוקה של התופעה חשובה ומסייעת בהחלמה מכלל סוגי ההתמכרויות.